רונית, 46
נשואה 19 שנה, אמא לשלושה״הייתי בטוחה שזה הגיל. שככה זה נגמר אצל כולן, ופשוט לא מדברים על זה.״
שלוש חברות, קבוצת וואטסאפ אחת, ושאלה שאף אחת לא העזה לשאול בקול.
זה התחיל בהודעה אחת, באחת עשרה בלילה.
כולם בבית כבר ישנו. רונית שכבה במיטה עם הטלפון, וכתבה לקבוצה משהו שהיא לא סיפרה לאף אחד.
שלושתנו בזוגיות ארוכה. שלושתנו אוהבות את מי שישן לידנו. ושלושתנו הפסקנו לרצות. לא אותו. את זה.
כשהחשק נעלם, זה לא מרגיש כמו משבר. זה מרגיש כמו כביסה. עוד משהו ברשימה ש״נגיע אליו מתישהו״.
אני עייפה. העבודה מטורפת. זאת רק תקופה. לפחות אנחנו עדיין מתכרבלים.
ומתחת לכל התירוצים יש שאלה אחת, שלא שואלים בקול:
אני מקולקלת?
״הייתי בטוחה שזה הגיל. שככה זה נגמר אצל כולן, ופשוט לא מדברים על זה.״
״אחרי הלידה הגוף שלי כיבה את האור. אהבתי אותו בדיוק כמו קודם, ולא הרגשתי כלום.״
״ניסיתי כבר הכול ולא האמנתי לשום דבר. אני זאת שקוראת את האותיות הקטנות.״
חלק מזה עזר לזוגיות. שום דבר לא עזר לגוף.
ורוב מה שיש על המדף בכלל נבנה בשבילו. שוקולדים, כדורים, משקאות. אף אחד לא חשב עלינו.
אורטל, שלא מאמינה לכלום, קראה כל מה שמצאה. חיפשנו צמחים שמשתמשים בהם כבר דורות, במקומות שבהם אף אחת לא מתביישת לדבר על חשק.
מצאנו מוירה פואמה, עץ מהאמזונס. אפימדיום, שהרפואה הסינית מכירה יותר מאלף שנה. שורש מאקה מהרי האנדים. וצ׳ילי וג׳ינג׳ר, כדי להביא את החום.
ואז בדקנו על עצמנו. שלושתנו, באותו סוף שבוע, כל אחת בבית שלה.
לא התרגשנו מביצועים. התרגשנו ממשהו שלא הרגשנו הרבה זמן. פשוט רצון.
ככה נולד LITUF. גומי אחד, חצי שעה לפני, בלי מרשם ובלי שיחה מביכה מול הרוקח.
אם זה לא עובד עלייך, תכתבי לנו ונחזיר לך את הכסף. אנחנו מעדיפות להפסיד מכירה מאשר את האמון שלך.
זה לא ויטמין וזה לא טיפוח עצמי. זה מוצר למבוגרים, לנשים שרוצות את חיי המין שלהן בחזרה.
את לא מקולקלת ואת לא לבד. רוב הנשים שאנחנו מדברות איתן עוברות את זה. הן רק עוד לא כתבו את זה בקבוצה.
אם את קוראת את זה, את כנראה כבר יודעת.
ש״נגיע לזה בסופ״ש״ נמשך כבר חודשים. שזה לא רק לחץ. זה בסדר. את לא חייבת להישאר שם.
באהבה (וקצת חום),
רונית, שירן ואורטל